בהמשך להצעתה של יעל ישראל, אביא לכן ולכם בתקופה הקרובה כמה דברים שכתבתי בעקבות סרטים.
השיר הראשון שמובא בהמשך נכתב בעקבות הסרט " האמת העירומה" שעוסק בהתמודדות המיוחדת במינה של דרום אפריקה המשוחררת עם העבר השחור של משטר האפרטהייד וזאת ברוח הנוצרית של נלסון מנדלה ודזמונד טוטו המעדיפה סליחה לגבי מעשים בלתי נסלחים על פני נקמה ופתיחת חשבון דמים חדש.
השיר פורסם בספר שירי "רחיפאי" שיצא לאור ב 2007 בהוצאת אבן חושן
ענין פוליטי
הָאֶמֶת הָעֵירֻמָּה
שׁוֹכֶבֶת עַל גִּבְעָה נִשָּׂאָה
עַל גַּבָּהּ, בְּתּוֹךְ שַׁחַת רְדוּדָה
הַנּוֹף הַנִּשְׁקָף מֵהַר הַשֻּׁלְחָן
עוֹתֵק מִלִּים.
הָאֶמֶת הָעֵירֻמָּה
שַׂקִּית נַיְלוֹן כְּחֻלָּה
כְּרוּכָה סְבִיב חֲלָצֶיהָ הַמְּחֻלָּלִים
בַּקָּשָׁתָהּ הָאַחֲרוֹנָה, תַּחְתוֹנִים.
וְהֵם מְדַקְלְמִים, חִוְרֵי הַפָּנִים: אָנַסְנוּ אוֹתָהּ מִמְנִיעִים פּוֹלִיטִיִּים
חָדַרְנוּ לְתּוֹכָה כְּדֵי לְחַלֵּץ מֵידָע.
הָאֶמֶת הָעֵירֻמָּה
כְּשֶׁרָאוּ שֶׁהִיא סְתָם יַלְדָּה שְׁחוֹרָה
חַסְרַת תּוֹדָעָה פּוֹלִיטִיתמְפֻתַּחַת בֵּין יְרֵכֶיהָ
יָרוּ כַּדּוּר בְּרֹאשָׁהּ
וּמַשֶּׁהוּ מֵת בְּהַשְׁקָפַת הָעוֹלָם
וְנִשְׁאָר שָׁם, עַל הַשֻּלְחָן שֶׁל וַעֲדַת הַפִּיוּס.
הָאֶמֶת הַעֵירֻמָּה
מִי שָׂמְךָ , נֶלְסוֹן מַנְדֶלָה –
אֵל שָׂב שֵׂעָר, נוֹצְרִי זָקוּף וְשָׁחוֹר – לָחוֹן.
אֵיפֹה הָעַיִן תַּחַת עַיִן
שֶׁצִּוָּה עָלֵינוּ אֱלֹהֵינוּ,
אֱנוֹשִׁי, נָשִׁי וְלָבָן:
לִכְרוֹת לָהֶם אֶת הַזַּיִן וְלִתְחֹב אוֹתוֹ בַּפֶּה.
נוקב וברור. כמו האמת העירומה.
טוב מאד
אהוד, למרות שאני לא מתה בדרך כלל על שירה פוליטית, השיר הזה שלך ניקב מעט את בני מעיי.
את הקטע הזה אהבתי במיוחד:
הָאֶמֶת הָעֵירֻמָּה
שַׂקִּית נַיְלוֹן כְּחֻלָּה
כְּרוּכָה סְבִיב חֲלָצֶיהָ הַמְּחֻלָּלִים
בַּקָּשָׁתָהּ הָאַחֲרוֹנָה, תַּחְתוֹנִים.
וְהֵם מְדַקְלְמִים, חִוְרֵי הַפָּנִים: אָנַסְנוּ אוֹתָהּ מִמְנִיעִים פּוֹלִיטִיִּים
חָדַרְנוּ לְתּוֹכָה כְּדֵי לְחַלֵּץ מֵידָע
אנסנו אותה ממניעים פוליטיים. ענקי!!!
כמה קשה לקרוא את השיר הזה, אהוד.
חזק ומצמרר.
"רבה רעת האדם בארץ".
האמת הערומה נשית שחורה ונאנסת, שיר חזק במיוחד